לזכר אבא
- רוני טוביה
- 4 בנוב׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 28 בנוב׳
התחמקתי מלכתוב על אבא שלי עד עכשיו, אבל נראה לי שהגיע הזמן לכתוב גם עליו. הרי את תמונת השער של לוח השנה הקדשתי לזכרו.
אבא שלי היה איש מיוחד. הוא היה איש פשוט ובו בזמן טיפוס דיי מורכב.
אבא שלי אהב את הארץ, את הטבע, את הים. המשפחה הקטנה שלנו הייתה המרכז של העולם שלו, והוא אהב אותנו יותר מכל דבר אחר.
אבא היה תמיד צוחק מהבדיחות שלי, גם כשהן לא היו כל כך מצחיקות, הוא ידע תמיד לזהות לפי ה-הלו שלי בטלפון איך אני ותמיד היה שם בשבילי, בטוב וברע.
ממנו קיבלתי את השקט, את הרגישות, את האהבה למוסיקה.
אבא תמך באומנות שלי כבר מגיל צעיר, ואת כל סרטי הפילם הרבים של גיל ההתבגרות שלי הוא מימן בשמחה. אגב, כולם עוד קיימים.
זוכרת את הטיול שעשינו, רק אני והוא. טיול אופניים ספונטני לצפון. כשהיינו באוטו בדרך חזרה הביתה, קראתי לאבא בהתרגשות שיעצור, ושאני חייבת לתפוס את האור שנופל על האספלט מבין העצים.
הוא חיכה לי. כי גם הוא ראה את מה שאני ראיתי. כנראה עישן סיגריה בזמן הזה.
חזרתי לאוטו רק אחרי שצילמתי את מה שראיתי בעיני רוחי. פריים אחד הספיק והמשכנו בדרך.
ביום ההולדת האחרון שלו, כמה חודשים לפני שנפטר הבאתי לו את התמונה הזו ממוסגרת. הוא אהב אותה. ואני יודעת שהוא גם היה אוהב וגאה בי על כך שסוף סוף אני מוציאה את האומנות שלי לאור.
אבא שלי נפטר בא׳ בחשון, ב-07.10.22, אחרי שנים רבות של מאבק במחלת הסרטן.
יהי זכרו ברוך.
תגובות